כללי בטיחות בצלילה חופשית
"הים שומר על אלו אשר שומרים על עצמם"
לעולם אין לצלול לבד - בחר את בן זוגך
לעולם אין לצלול בו זמנית עם בן זוגך. על בן זוגך להיות מסוגל לבצע צלילת הצלה לעומק הרצוי ולהיות מיומן בהגשת עזרה ראשונה. כאשר מבצעים צלילת בטיחות, מטרתו של צולל הבטיחות היא לפגוש את הצולל החופשי וללוותו - פנים אל פנים דרך האיזור בו הסיכון להתרחשות תאונה הגדול ביותר - בין 10- מטרים לפני המים, על העומק בו נפגשים השניים להיות יחסי לעומק הצלילה ולא לחרוג מעבר ל 15- מטרים.
לעולם אין לבצע צלילה חופשית לאחר צלילת מכשירים
החנקן הנספג ברקמות במהלך צלילת מכשירים יכול להוביל למחלת הדקומפרסיה כשבועיות זעירות נדחסות ומתרחבות מחדש עקב קצב העליה המהיר בצלילה חופשית. יש להמתין לפחות 12 שעות לפני ביצוע צלילה חופשית לאחר צלילת מכשירים.
אין, בשום פנים ואופן, להעמיק לאחר פמפום לא מוצלח
יש לפמפם אך ורק במהלך ההעמקה. זכרו - על הפמפום להגיע לפני תחושת הכאב באוזניים ובסינוסים. כשמשתמשים בקליפס לאף, יש להורידו במהלך העליה לפני המים.
יש לצלול תמיד עם כמות משקולות מתאימה
צלילה עם כמות משקולות עודפת הינה מסוכנת ביותר, עודף משקל עשוי לגרום לבעיות בפמפום במהלך ההעמקה ובבזבוז מיותר של אנרגיה בזמן העליה לפני המים. דרך טובה להגיע לוויסות נכון של המשקולות הוא להגיע לציפה נייטרלית בעומק של 10- מטרים.
לפני הכניסה למים יש לבצע תכנון צלילה מדוייק יחד עם בן הזוג ולהעריך את תנאי הים ומזג האוויר
חשוב שכל צולל חופשי בקבוצה ידע בדיוק מה עושה כל צולל חופשי אחר במהלך פעילות הצלילה החופשית - צלילות חימום, צלילות עומק, מי מבצע צלילות בטיחות למי ומתי וכו. ישנה גם חשיבות רבה למצב הים ולמזג האוויר, רוח חזקה ועננות תגרום להתקררות מהירה יותר של הגוף בזמן מנוחה, ראות גרועה מצריכה שימת לב מיוחדת במהלך הצלילה, זרם חזק ישפיע על קצב ההתעיפות במהלך הפעילות וכו.
על השנורקל להיות מחוץ לפה במהלך הצלילה החופשית
נשיפה בעוצמה בזמן החזרה לפני המים בכדי לנקות את השנורקל ממים מובילה כמעט תמיד לעלפון מים רדודים במידה והצולל החופשי היה קרוב לגבולותיו. כמו כן, השארת השנורקל בפה במהלך הצלילה החופשית מסבכת את תהליך הפמפום בעומק ועלולה לגרום לשאיפת מים בזמן התכווצויות הסרעפת.
אין לבצע היפרוונטילציה לפני ביצוע צלילה חופשית
אנו מתייחסים אל ביצוע התנשמות מהירה, בה קצב הנשיפה אינו עולה על פי 2 מקצב השאיפה כאל היפרוונטילציה. התנשמות יתר חושפת את הצולל החופשי למתח, קצב ליבו גובר ורמת הפחמן הדו חמצני בריאותיו נמוכה. יחס לא נכון בין פחמן דו חמצני לחמצן יאריך את משך ה'שלב הקל' של הצלילה על חשבון ה'שלב הקשה' ועשוי להוביל לעלפון מים רדודים. מטרתה של נשימת טרום צלילה היא להעצים את ספיגת החמצן בגוף ולהאט את קצב הלב - מצב המושג על ידי ביצוע נשימות איטיות ארוכות ועמוקות, רגיעה וריכוז - אך לא בהגזמה.
צלילה חופשית - צפה בווידאו
כללי בטיחות בצלילה חופשית - המשך
יש לצלול תמיד עם ציוד סימון מתאים
חבל הצלילה מהווה 'מסדרון בטיחות' אשר לצידו יכול צולל הבטיחות לצפות לחזרתו של הצולל החופשי. כאשר נעשה שימוש במצוף בכדי להחזיק את החבל - על המצוף להיות כתום או אדום על מנת שיהיה בולט לכלי שיט. על המצוף להיות גדול מספיק כדי לא להמשך אל מתחת לפני המים עקב משקלו של הצולל החופשי המושך בחבל. המצוף מהווה גם 'תחנת עגינה' לצולל החופשי בה הוא יכול לנוח ולהכין את עצמו לצלילה. על החבל להיות בעובי של 10 מ'מ או יותר בכדי לאפשר אחיזה איתנה. צולל חופשי אשר איבד סנפיר או חווה התכווצות שרירים ברגליים, יוכל למשוך את עצמו למעלה בעזרת החבל.
יש לאפשר לגוף לנוח בין צלילה לצלילה
יש לנוח לפחות זמן כפול מזמן הצלילה האחרונה בין הצלילות ולפחות חמש דקות בין צלילות עומק. ביצוע מספר רב של צלילות עומק יכול לגרום ללחץ על המערכת ולהצטברות של חומצה לקטית (השרירים מייצרים חומצה לקטית בזמן פעילות ללא אספקת חמצן - הצטברות חומצה לקטית מתבטאת בדרך כלל בתחושה עקצוצים בשרירים לאחר או במהלך הצלילה) - אשר עלולים לסכן את הצולל החופשי בצלילותיו הבאות. מומלץ לא לבצוע יותר משתי צלילות עומק במהלך פעילות צלילה חופשית אחת.
לעולם אין לנשוף אוויר מתחת לפני המים או לנשוף בחוזקה בזמן ההגעה אל פני המים
נשיפת אוויר במהלך ההעמקה יכולה לגרום לבעיות פמפום מוקדמות. נשיפת אוויר במהלך העלייה לפני המים גורמת לאיבוד כוח ציפה - דבר הדורש מאמץ רב יותר בכדי להגיע אל פני המים - מצב אשר עלול להוביל לעלפון מים רדודים. במידה ומתרחשת ירידת לחץ פתאומית בריאות, דם מוזרם אל הריאות כדי לשמור עליהן מקריסה ופחות חמצן נעשה זמין למוח - מצב אשר עלול גם כן להוביל לעלפון מים רדודים. כמו כן כל התכווצות סרעפתית במהלך נשיפת אוויר עלולה לגרום לגירוי נשימה מוקדם.
יש להמנע מסיבוב חד בעומק
סיבוב חד מדי (בכדי להתחיל לעלות חזרה אל פני המים) ברגע ההגעה אל עומק הרצוי עלול לגרום לעלפון מים עמוקים - דבר זה נכון במיוחד לצלילות לעומקים גדולים בהן העתקת דם מהווה גורם משפיע.
אין להביט כלפי מטה בזמן ההעמקה או כלפי מעלה בזמן העלייה אל פני המים
הארכת הצוואר גורמת לקשיים בהשוואת לחצים במהלך ההעמקה ובזמן העלייה משפיעה על זרימת הדם אל המוח ומגבירה את הלחץ באיזור קולטני הלחץ בצוואר - דבר אשר עלול לגרום להם לשלוח מסר שגוי אל מערכת העצבים המרכזית - מצב אשר בתורו יגרום לעלייה משמעותית בקצב הלב. כמו כן הארכת הצוואר גורמת להתנגדות מיותרת למים.
יש לשמור על קצב תנועה אחיד במהלך כל הצלילה
חסכון בתנועות חשוב לצריכת חמצן יעילה ולשמירה על קצב לב נמוך. ברגע ההגעה אל העומק הרצוי יש לשמור על קור רוח, סבלנות וחסכון בתנועה. יש לשמור על קצב אחיד במהלך העלייה אל פני המים למרות תחושת העקצוץ עקב הצטברות חומצה לקטית בשרירים. ביצוע עלייה רגועה ואיטית מגביר את הסיבולת הגופנית לרמות גבוהות של פחמן דו חמצני כמו גם את הסיבולת להצטברות חומצה לקטית.
צלילה חופשית - צפה בווידאו
כללי בטיחות בצלילה חופשית - המשך
צלילה בריאות ריקות
צלילות חופשיות בריאות ריקות הינן למעשה טכניקה מתקדמת אליה יש לגשת בזהירות מירבית תחת השגחתו הצמודה של מדריך המנוסה בטכניקה זו. פציעות חמורות ונזק בלתי הפיך יכולים להגרם כתוצאה מביצוע לא נכון של טכניקה זו. הצולל החופשי מתחיל את ההעמקה עם רמות נמוכות של חמצן בריאות ועשוי להתעלף ללא התראה מוקדמת בעומק היכן שציפתו שלילית. הלחץ השלילי על ריאותו בעומק עלול לגרום לקריסתן ולטביעתו הבלתי נמנעת של הצולל החופשי. במהלך ביצוע צלילה חופשית בריאות ריקות על בן זוגו של הצולל החופשי ללוותו במהלך כל הצלילה בריאות מלאות. מומלץ לא לבצע צלילות חופשיות בריאות ריקות עם חגורת משקולות.
לעולם אין להמשיך לצולל לאחר עלפון או סמבה במים
עלפון או כל סימן של איבוד שליטה מוטורי במים צריך לסמן את סיום הצלילות החופשיות של אותו הצולל החופשי לאותו היום. הסימנים כוללים אך אינם מוגבלים ל - שפתיים כחולות, ראיית מנהרה, בלבול לאחר הצלילה, חוסר ריכוז (עיניים מתרוצצות לכל הכיוונים) ועוויתות שרירים בלתי רצוניות. חשוב להדגיש כי מי שחווה את הסמבה בדרך כלל אינו מודע לכך כלל ואינו מרגיש צורך להפסיק לצלול - לכן על בן הזוג מוטלת האחריות לדווח לצולל החופשי על מצבו.
יש לתת לגוף זמן להתרגל לתנאים קיצוניים חדשים
גופינו זקוק לזמן בכדי להתרגל לתנאים קיצוניים חדשים כמו עצירת נשימה ממושכת וחשיפה ללחץ גבוה. לטמפרטורה יש השפעה רבה על קצב ההסתגלות של הגוף לתנאים חדשים אלו. הגוף הינו גמיש וסלחני ביותר אך עדיין הכרחי לתת לו זמן להסתגלות לתנאים חדשים. הגעה בכל מחיר לעומקים גדולים או לזמני עצירת נשימה ארוכים עלולה ליצור טראומה פיזית חמורה או 'חומות' פסיכולוגיות. בעיות במערכת הנשימה, בסינוסים ואפילו בעיות לב עלולות התעורר בגלל דחיפת הגוף אל גבולותיו חזק מדי ומהר מדי.
יש להמנע ממחשבות שליליות
מחשבות שליליות על הצלילה ובכלל עלולות לגרום ללחץ פסיכולוגי אצל הצולל החופשי ולהגביר את הסיכויים לעלפון מים רדודים. הפסיכולוגיה של הצלילה החופשית עובדת על הבנת הכח העצום של שליטה מנטאלית ועל כיצד חשיבה חיובית יכולה להעלות את רמת היכולת של הצולל החופשי במים ולשפר את חייו באופן כללי.
לעולם אין לצלול כשעייפים או כשמצוננים
קור, עייפות, אלכוהול וסמים מערפלים את השיפוט ומגבילים את יכולת עצירת הנשימה וחושפים את הצולל החופשי לסכנת עלפון במים רדודים. כמו כן - דרכי נשימה חסומות בזמן צינון גורמות לקשיים בהשוואת הלחצים ומגבירות את הסיכון ללקות ב'אוזן הפוכה'.
לקוחותינו מספרים
הקורס תרם לי יותר ממה שציפיתי בביטחון העצמי, בהכנת התנאים החיצוניים והפנימיים שבגופי. המדריך שלי לימד אותי המון ובצורה הטובה והרגועה ביותר. תודה!
מאור, קרית עקרון
למדתי הרבה והיה ממש כיף. אשמח להגיע לפה לעיתים קרובות כדי לשפר את הביצועים. תודה על היחס החם.
דורי, נס-ציונה
נהנתי מאד, למדתי הרבה דברים שלא חשבתי שאני מסוגל לעשות. ההדרכה ראויה לציון לשבח, באמת, מדריכים מלאים בידע עם יחס חם וסבלנות.
שחף, אזור